{

אֶת־פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי־אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שְׁלִשָׁם ואלהי : אָבִי הָיָה עִמָּרִי : 6 וְאַתָּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל־כֹּחי עָבַדְתִּי אֶת־אֲבִיכֶן : 7 וַאֲבִיכֶן הֵחֵל בִּי וְהֵחֵלֶף אֶת־ מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִיִם וְלֹא־נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עֲמָדִי : 8 אִם־כֹּה יֹאמַר נְקָדִים יִהְיֶה שְׂכָרֶךְ וְיָלְדוּ כָל־חַצאן נְקָדִים וְאִם־כֹּה יֹאמַר עַקְדִים יִהְיֶה שְׂכָרֶךְ וְיָלְדוּ כָל־ הַצְאן עֲקָדִים: 9 וַיַּצל אֱלֹהִים אֶת־מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן־לִי : 10 וַיְהִי בְּעֵת יַחֲמָ הַרֹאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעַרְדִים הָעֲלִים עַל־הַצאן עַקְדִים נְקָדִים וּבְרְדִים : 1 וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלום יעקב וָאֹמַר הִנֵּנִי : 12 וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל־-העתדים הָעלים עַל־הַצאן עֲקדִּים נְקָדִים וּבְרְדִים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל־־אֲשֶׁר לָבָן עֶשֶׂה לָּךְ : 13 אָנֹכִי הָאֶל בֵּית־אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָׁם מַצֵבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ

שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל־אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ : 14 וְתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתּאמַרְנָה

הַעוֹד לָנָוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ : 15 הֶלָוֹא נָכְרִיָּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוּ כִּי מְכָרֵנוּ וַיֹּאכַל גַּם־אָכוֹל אֶת־ כַּסְפָּנוּ : 16 כִּי כָל־הָעשֶׁר אֲשֶׁר הִציל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ

לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֶלֶיךְ ששי עֲשֶׂה: 17 וַיָּקָם עֵקֶב וַיִּשָּׂא אֶת־בָּנָיו וְאֶת־נְשָׁיו עַל

הַגְּמַלִים : 18 וַיִּנְהַג אֶת־כָּל־מִקְנֵהוּ וְאֶת־כָּל־רְכָשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל־יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן : 19 וְלָבָן הָלַךְ לִגְזָן אֶת־ צאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ: 20 וַיִּגְנְב יַעֲקב אֶת־לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל־בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי ברח הוּא: 21 וַיִּבְרַח הוא וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ וַיָּקָם וַיעבר אֶת־ הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת־פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד: 22 וַיִּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקב: 23 וַיִּקְח אֶת־אֶחָיו עַכּוֹ

14

YT

20

flock to day, removing from thence 40 And Jacob did separate the all the speckled and spotted cattle, lambs, and set the faces of the and all the brown cattle among flocks toward the ring-straked, I the sheep, and the spotted and and all the brown in the flock of speckled among the goats: and of Laban: and he put his own flock such shall be my hire. *

by themselves; and put them not 33 So shall my righteousness unto Laban's cattle. answer for me & in time to come, I 41 And it came to pass whenwhen it shall come for my hire soever the stronger cattle did before thy face: every one that is conceive, that Jacob laid the rods not speckled and spotted amongst before the eyes of the cattle in the goats, and brown amongst the the gutters, that they might consheep, that shall be accounted ceive among the rods. stolen with me.

42 But when the cattle were 34 And Laban said, Behold, I feeble, he put them not in: so the would it might be according to feebler were Laban's, and the thy word.

stronger Jacob's. 35 And he removed that day the 43 And the man increased exceedhe-goats that were ring-straked, ingly, and had much cattle, and and spotted, and all the she-goats maid-servants, and man-servants, that were speckled and spotted, and camels, and asses. and every one that had some white in it, and all the brown among the

CHAP. XXXI. sheep, and gave them into the 1 Jacob's departure from Laban. hands of his sons.

22 Laban pursueth him. 43 Their 36 And be set three days journey

covenant at Gilead.

: and Jacobfed

the rest of Laban's docks. AND he heard the words of 37 | And Jacob took him rods Laban's sons, saying, Jacob hath of green poplar, and of the hasel taken away all that was our father's; and chesnut-tree; and pilled white and of that which was our father's strakes in them, and made the white hath he gotten all this glory. appear || which was in the rods. 2 And Jacob beheld the counte

38 And he set the rods which nance of Laban, and behold it he had pilled before the flocks was not toward him as before. in the gutters in the watering- 3 And the LORD said unto Jacob, troughs, when the flocks came to Return unto theland of thy fathers, drink; that they should conceive and to thy kindred ; ** and I will when they came to drink.

be with thee. 39 And the flocks conceived 4 And Jacob sent and called before the rods, and brought forth Rachel and Leah to the field unto cattle ring-straked, speckled, and his flock. spotted.

5 And said unto them, I see

* That is, such as are brought forth from henceforward, speckled, spotted, and brown; after you have separated those, that are sw, from them, shall be my bire.

§ If thou shouldest hereafter entertain a doubt of my honesty, in judging, that I have taken thy property, my righteousness will then answer for me, as I shall have none but what are speckled, &c. 1 Heb. To morrow,

|| By peeling off the rind that covered it. g It seems, that the device of the rods, was only made use of by Jacob, at the beginning ; but when they had brought forth speckled, and spotted, he made a separate flock of them, and set them in front, so that the others, by looking on them, might conceive, and bring forth the like; and which it appears they did.

** The learnel Abarbanel observes, that there were taree causes to induce Jacob to quit Laban's service, and return home. The first, the discourse of Laban's sons. Second, the countenance of Laban himself. Third, the command of God; and which was the most weighty of all

בְּכָל־־צְאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל־־טֶה נָקָד וְטָלוּא וְכָל־־שֶׂה־־חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקַר בָּעֶזיִם וְהָיָה שְׂכָרִי : 33 וְעָנְתָה־בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי־תָבוֹא עַל־שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כָּל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ נָקד וְטָלוּא בֶּעַזים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים בָּנוּב הוּא אִתִּי: 34 וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךְ: 35 וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת־הַתְּיָשִׁים הָעקרים וְהַטְלָאִים וְאֵת כָּל־הָעֲזִים הַנְקְדוֹת וְהַטְלְאֹת כָּל אֲשֶׁר־לָבָן בּוֹ וְכָל־חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד־בָּנָיו : 36 וַיָּשֶׂם דֶרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין עֲקֹב וְיַעֲקֹב רֶעֶה אֶת־צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת : 37 וַיִּקְח־לן יַעֲקֹב מְקַל לִבְנָה לַח וְלָוּז וְעַרְמוֹן וַיְפצל בָּהֵן פְּצַלְוֹת לְבָנות מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל־־הַמַקְלוֹת: 38 ויצן אֶת־ הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פְּצֵל בָּרָהָטִים בְּשָׁקֵתִוֹת הַמִּים אֲשֶׁר תָּבֹאן הַצְאן לִשְׁתּוֹת לִנְכַח הַצאן וַיהמָנָה בְּרַאָן לִשְׁתּוֹת: 39 וַיַּחֲמוּ הַצְאן אֶל־־הַמַקְלוֹת וַתֵּלֶדֶן הַצאן עֲקָדִים נְקְדִים וּטְלָאִים : 40 וְהַכְּשָׂבִיט הִפְרִיד יַעֲקב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצְאן אֶל־עָקֶר וְכָל־חוּם בְּצֵאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל־צאן לָבָן : 11 וְהָיָה בְּכָל־־יהם הצאן הַמִקְשָׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקב אֶת־־הַמַּקְלוֹת לֶעֵינֵי הַצְאן בָּרָהָטִים לְיַחְמַנָּה בַּמַּקְלֶות: 42 וּבְהַעֲטִיף הַצְאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעַטְפִים לְלָבָן וְהַקְשָׁרִים לְיַעֲקב:

43 וַיִּפְרֶץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי־־לוֹ צִאן רַבּוֹת לא וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים :

וַיִּשְׁמַע אֶת־ דִּבְרֵי בְנֵי־לָבָן לֵאמֹר לָקח יעקב אֵת כָּל־אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמַאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל־הַכָּבֵד הַזֶּה: 2 וירא יַעֲקב אֶת־פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנָּוּ עָמוֹ כָּתְמוֹל שִׁלְשָׁום : 3 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יַעֲקֹב שֶׁוּב אֶל־־אֶרֶץ אֲבוֹתֵיךְ וּלְמָוֹלַדְתִּךְ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ: 4 וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל־צאנוֹ : 5 וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי

:1

42 :

:IT

4

5

מד

d

to