Imágenes de páginas
PDF
EPUB

מְאֹד כִּי שָׂנֵאתִי אֶת רַגְלַי אֲשֶׁר יָכְלוּ לְהַצִּילֵנִי וְכִי אָהַבְתִּי אֶת קַרְנוֹתַי אֲשֶׁר הָיוּ בְעוֹכְרֵי לְתִתִּי בִידֵי רוֹדְפָי.

כֵּן אָרְחוֹת כְּסִילִים לְמַרְאֶה עֵינֵיהֶם יִשְׁפּוֹטוּ, עַר בֶּן יָמִירוּ טוֹב בָּרָע וְרַע בַּטוֹב.

הַכֶּלֶב הַשׂחֶה. כֶּלֶב שׂחָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר וְצַיִד בְּפִיו רָאָה אֶת צַלְמוֹ בְשִׁבֹּלֶת הַמַיִם, וּמֵרֹב תְּשׁוּקָתוֹ לִבְרֹעַ אֶת אֲשֶׁר בְּפִי הַצֵל נֶחְפָּז לְפְתּחַ אֶת פִּיו וַיֹּאבַד מִמֶּנּוּ גַם טַרְפּוֹ אֲשֶׁר בֵּין שִׁנָּיו.

אץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִבָּקֶה.- [.Ed]*

*

הַזָקֵן וְהַמָּוֶת. זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים בְּשׁוּבוֹ הָעִירָה מִן הַיַעַר וַאֲנָדַת עֶצִים אֲשֶׁר כָּרַת שָׁם עַל כְּתֵפָיו וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ וַחֲלָשׁ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, כִּי כָבְדָה עָלָיו הַמַּשָׂא, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, וּבְמַר רוּחוֹ צָעַק בְּקֶל נְהִי וִילָלָה: הָה, מָוֶת, לָמָּה זֶה תַעֲמֹד מֵרָחֹק, וַאֲנִי כָלְתָה נַפְשִׁי לִרְאוֹתְךְ. וְעַתָּה חוּשָׁה נָא לְעֶזְרָתִי כִּי אֶמְלָל אָנִי וְאִם אַתָּה לֹא תָחוּס עָלֵי-מַר לִי מַר.-הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה הַמָּוֶת לִקְרָאתוֹ, וַיַּחֲרֹק אֶת שְׁנוֹ

* See note at the bottom of page 61.

K

.

וַיִּקְרָא אֵלָיו בְּקֶל רַעס: מַה לִי וָלָךְ כִּי הִרְנַזְתַּנִי מַפְקוֹמִי לָבֹא אֵלֶיךְ. וְאַתָּה בֶן אָדָם, הִנְנִי לְכָל אֲשֶׁר תְּצַזֶּה עָלַי הַגַּד לִי מַה חֶפְצְךָ וְתֵעָשׂ.-כִּרְאוֹת הָאִישׁ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית עוֹמֵד לְפָנָיו וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וַתִּפְעֶם רוּחוֹ, כִּי נוֹרָא הַמַּרְאָה עַד מְאֹד. וַיען אוֹתוֹ בְעָרְמָה וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בְעַבְדֶךְ, כִּי רַק לְעָזְרֵנִי לַעֲמָס עַל שִׁכְמִי אֶת הַמַּשָׂא אֲשֶׁר לְרַגְלִי קְרָאתִיךְ.

קְשֵׁה יוֹם יאֹמַר בְּפִיו: קַצְתִּי בְחַי, וְהוּא לֹא כֵן יְדַמָּה. בְּשְׂפָתָיו יִקְרָא לַמָּוֶת, וְלִבּוֹ בַל עָמוֹ.-[.Ed]

הַלֶּף וְהַשׁוּעָל. מִי הוּא בְכָל הַחַיִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה קָטן אוֹ גָדֹל וַאֲנִי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ וּכְמִשְׁפָּטוֹ. חַיֵה אם תֵּדַע."

כֵּן הִתְפָּאֵר הַקָּף עַל הַשׁוּעָל. וַיַּעַן הַשׁוּעָל וַיֹּאמֶר: * וְאַתָּה חַיֵה נָא גַם אַתָּה מִי הוּא נִבְזֶה וְנִקְלֶה בְכָל הַחַיִּים לְהִתְפָּאֵר וּלְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמר בִּי יוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֶׂךְ וּכְמִשְׁפָּטֶךְ.

עֲנֵה כְסִיל כְּאיַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.-[.Ed]

הַחִצְיוֹן. אִישׁ אֲשֶׁר עָמַל וְיָגַע כָּל יָמָיו לַעֲשׂוֹת עשֶׁר וְלִרְכשׁ

רְכוּשׁ, וַאֲשֶׁר גַּם הִצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאֲדָמָה וַיְהִי לוֹ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, מִקְנֶה צאן וּמִקְנֶה בָקָר וַעֲבָדָה רַבָּה, לֹא הִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ בִּימֵי זִקְנָתוֹ כְבִימֵי נְעוּרָיו, וְגַם אַחַר אֲשֶׁר נָס לַחוֹ וְגַם עֵינוֹ כָהֵתָה מוֹקֶן עוֹד לֹא הִרְפָּה יָדָיו מִלַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לַחֲרשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצר קְצִירוֹ כַאֲשֶׁר הִסְכִּין לַעֲשׂוֹת בִּימֵי עֲלוּמָיו. וַיְהִי הַיוֹם וַיֵצֵא הַשָּׂדֶה כְפַעַם בְּפַעַם לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ, וְהַיָּמִים יְמֵי קְצִיר הִמִּים, וַתַּךְ הַשֶׁמֶשׁ עַל ראשׁוֹ כְחֹם הַיּוֹם, וְהוּא בֶן תִּשְׁעִים שָׁנָה מְאַלֵּם אֲלָפִים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה כְאַחַד הָאִכָּרִים, וַיִּחֶלָשׁ וַיִתְעַלֵּף וַיֶחְדַּל מֵעֲשׂת אֵת מְלַאכְתּוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ לָשֶׁבֶת וּלְהִנָּפֶשׁ תַּחַת אַחַד הַשִׂיחִם. הוּא בָא עַד הָעֵץ הָרַעֲנָן אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ, אַךְ נָחוּ כַפּוֹת רַגְלָיו בְּצֵל הָעֵץ, וְהִנֵּה לְפָנָיו תְּמוּנַת אִישׁ נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים לָבוּשׁ אַרְגָּמָן וְתָאֵרוֹ כְתֹּאַר שָׂר וָמֶלֶךְ. כִּרְאוֹת הָאִישׁ הַזָקֵן אֶת הַמַּרְאָה אֲשֶׁר לְנֶגְדּוֹ לֹא קָמָה רוּחוֹ בוֹ וַיָּפָג לִבּוֹ, כִּי לֹא הֶאֱמִין אִם בְּהָקִיץ נִרְאֲתָה אֵלָיו הַמַּרְאָה הַגְּדוֹלָה הזאת, או אם חֲלוֹם חֲזִיוֹן לָיְלָה הוּא. עוֹדֶנוּ עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה מַחֲרִישׁ לָדַעַת מַה זֶה וּמִי זֶה אֲשֶׁר רוֹאוֹת עֵינָיו, וַיִּשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו לֵאמֹר: אַל תִּירָא בְנִי וְאַל תִּחַת, רָעָה לֹא תְאֵנָה אֵלֶיךָ וְנֶגַע לֹא

,6 .Compare Numb. vii. 89; Ezek. ii. 2; ibid. xliii .(מִתְדַבֵּר for) מִבֵּר *

in which three instances the Hithpael of the verb 27 seems to be intentionally introduced, to denote that the words, as being miraculous and supernatural, were uttered, as it were, of themselves, and not through the medium of the

. . .

.89 .on Numb. vii באור usual organs of speech. See Mendelsohn's

יִקְרַב בְּאָהָלֶךְ, כִּי טוֹב אַתָּה בְעֵינַי וְגַם אָנֹכִי אַךְ טוֹב אֲבַקְשָׁה לָךְ וְאַךְ שָׁלוֹם אֲדַבְּרָה בָךְ. אֲנִי שְׁלמה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, עַתָּה בָאתִי לִשְׁאֹל לְשָׁלוֹם לָךְ וְלָדַעַת מַה חֶפְצְךָ מַה מַעֲשֶׂךְ מַה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לִךְ וּמַה כָל הַתְּלָאָה הַזֹּאת, כִּי כֹה יָגַעְתָּ וְכִי כֹּה נָחֲלֵיתָ. כִּשְׁמֹעַ הָאִישׁ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִדְבָּרִים בְּנַחַת וּבְטוּב טַעַם וָדַעַת וַתָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֵּר נָא עַבְדְךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְעַבְדֶךְ, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךְ כִרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי. וְעַתָּה אִם כִּדְבָרֶיךָ כֵן הוּא, כִּי שְׁלמה אַתָּה וְכִי בֶן דָּוִד אַתָּה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לְמַעֲשִׂי וְלַעֲבוֹדָתִי.-הֲלֹא אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי אֶל הַנְמָלָה לִרְאוֹת דְּרָכֶיהָ וְלֶחְכַּם מִמַּעֲשֶׂיהָ, מִמֶּנָּה רָאִיתִי וְכֵן אֶעֶשֶׂה גַם אָנִי לְהָכִין בַּקַיִץ לַחְמִי וְלֶאֱמֹר בַּקָּצִיר מַאֲכָלִי. כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הָאִישׁ הַנָּקֵן לְדַבֵּר כַּדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִּשְׁמַע אֶת הַקוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו שֵׁנִית לֵאמר: אָמְנָם בְּנִי, כֵּן הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ כִי הָלֹךְ הָלַכְתָּ אֶל הַנְמָלָה כַאֲשֶׁר צְרִיתִיך, אוּלָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי אֶפֶס קְצֵה דַרְכָּהּ רָאִיתָ וְכָלוֹ לֹא רָאִיתָ. וְעַתָּה אִיעָצֵךְ שְׁמַע בְּקוֹלִי, שׁוּב לֵךְ אֶל הַנְמָלָה שֵׁנִית רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכַם גַּם אַתָּה לַמְצוֹא מַרְבּוֹעַ לְנַפְשְׁךָ בְבֹא הַיָּמִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם חֵפֶץ, לִשְׂמַח בְּחֶלְקְךָ, לָנוּחַ וּלְהִנָּפֶשׁ ממַעֲשֶׂיךָ וּמֵעַצְבוֹן יָדֶיךְ בְחֹרֶף שְׁנוֹתֶיךָ.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ.- [.Ed]

. * See note on preceding page.

דִּבְרֵי חֲפֵץ מַלְשנות העמים.

Man makes a death which nature never made;
Then on the point of his own fancy falls,
And feels a thousand deaths in fearing one.

YoUNG. .

יג תנועות ומלעיל.

מָוֶת מַתִים בָּרְאוּ מַלְבָּם אֵל לֹא עָשָׂהוּ בַּלְהוֹת אֵימָה יַחַרְשׁוּ עָלָיו. אָז יִתְמָהוּ אֲבָל עַל חֶרֶב דִּמְיוֹנָם יִפְּלוּ בְעוֹדָם בְּחַיִים כָּל עוֹד יִירְאוּ מָוֶת יִרְאוּ מָוֶת אַלְפַּיִם.

[Ed.]

An angel's arm can't snatch me from the grave; Legions of angels can't confine me there.

YoUNG. .

מֵרֶדֶת שַׁחַת מַלְאַךְ אֵל לֹא יוּכַל הַצֵל גֶבֶר אַף מַחֲנֵה אֱלֹהִים קָצְרָה יָד מִלִסְבֹר עָלָיו הַקֶבֶר.

[Ed.]

Man is to man the sorest, surest ill:
A previous blast foretells the rising storm;
O’erwhelming turrets threaten ere they fall;
Volcanoes bellow ere they disembogue ;
Earth trembles ere her yawning jaws devour ;
And smoke betrays the wide-consuming fire:

« AnteriorContinuar »